היוש

הפוסט האחרון שכתבתי היה ב 2013 בישראבלוג ז"ל על בחור שעבד ברכבת ופירק אותי בבית נטוש ליד התחנה שהוא עובד בה בצפון.

הסיבה שהפסקתי לכתוב היא כי התחלתי לצאת עם מישהו קצת אחרי ונכנסתי למן תערובת רגשית של אני אוהבת זין אבל לא את השיימינג שמגיע איתו בפוסטים ששיתפתי.

אז היום, 7 שנים אחרי, אני עדיין אוהבת זין. 

אבל השיימינג שמגיע איתו נעלם, פאקינג כי 2020, ולאף אחד אין זכות להגיד לי שיש דבר כזה יותר מידי זין!

אז לפני שאפתח את התיבה ואספר לכם כמה תנוחות עשיתי ב7 שנים ואקרא לכל מיני גברים בכינויים מוזרים שבחרתי בזמן שהזין שלהם עמוק בפה שלי, כדאי שקצת אתן רקע קטן על עצמי ואיזה בלוג היה לי.

אז אני ברבי בלונדוש, בת 25 ממרכז הארץ, סטודנטית. אני בלונדינית לא טבעית עם קימורים טבעיים, יש שיקראו לזה שמנה במקומות הנכונים- אני קוראת לזה שמנה עם תחת גדול מידי שאוהבת את עצמה, תבחרו את המועדף עליכם. 

אני מקועקעת, אני אוהבת לישון, אני אוהבת לצאת, אני ממש אוהבת קפה. אני רוב הזמן טבעונית, אני לפעמים מעשנת ירוק, אני חושבת שאני מתחילה להתמכר ליין. אני לפעמים צינית, קצת עצלנית והייתי מכורה למשחקי הכס ז"ל מזל שהם מתו. 

מאז שהבלוג נסגר ואחריו ישראבלוג (לא מכחישה קשר בניהם) יצאתי עם לא מעט גברים, חלקם למשהו רציני יותר ורובם למשהו רציני פחות. בזמן הזה הבנתי שלמרות שדיסני לימדו אותי אחרת אני לא בחורה שמחפשת נסיך מושלם שיעיר אותי עם נשיקה (מקסימום ירידה) וגם לא חתונה בטוח. אני רוצה להנות מהעובדה שהכל עדיין הדוק וצר ולהנות כמה שאפשר לפני שאני עולה לעצמי על הציצי כשאני בדוגי.  

למרות שבשנת 2013 הבלוג היה אחלה מקור לזיונים (עוד לא הכרתי את טינדר) אני לא חוזרת על שגיאות ורצה להזדיין עם אנשי האינטרנט. אני אוהבת את האנונימיות שמגיעה בבלוג ואת העובדה שאתם יודעים שיש מצב הרגע עברתי לידכם ברוטשילד ולא היה לכם מושג.

אני מקווה שתהנו מהדרך החדשה שנתחיל פה ותהיו בטוחים שתהיו בין הראשונים לדעת על כל זין שאני מקבלת. וגם כאלה שקיבלתי ושווה להזכר בהם. 

אל תשלחו לי דיק פיקס! אני אפרסם את הזין המכוער שלכם בכל רחבי הרשת. 

ברבי